בין אהבה למנהיגות
אהבה היא מושג מופשט, אז מה לה ולמנהיגות ארגונית?
מושג האהבה מתבטא בהקשרים שונים לחלוטין זה מזה – החל מאהבת אם ועד לאהבה לאוכל טוב. כך גם אהבה של מנהיג לאנשיו, ובארגונים- של מנהל לעובדיו, לקולגות שלו וגם לממונים שמעליו.
אם כן, מהי טיבה ואיכותה של אהבה בארגונים ובמה היא תורמת להתפתחותו של המנהיג?
בבסיס התפיסה עומדת ההבנה כי אהבה מתקיימת על בסיס נתינה ולא על בסיס קבלה. אדם שמתאים את עצמו רק על-מנת שיהיה נאהב, מאבד מהאותנטיות שלו, מרצה את סביבתו ומקדיש את כל תשומת ליבו לעיצוב התודעה של המונהגים במקום לעסוק בתודעתו שלו הנובעת ממנו החוצה באופן טבעי.
לעומתו, מנהיג אשר ממוקד ביכולתו לאהוב, מבין כי אהבתו לאחר, אינה תלויה בנשוא האהבה. היא עניין של יכולת נרכשת.
מנהיג אשר אוהב את אנשיו מסוגל להשפיע עליהם באופן משמעותי, ולהפוך אותם להיות כוח מניע בזכות עצמם.
לרוב, כאשר שואלים אדם מי השפיע עליו ועיצב את דמותו יותר מכל אחד אחר, התשובה בדרך כלל היא אחד ההורים, אח או מורה ומדריך קרובים. אם נמשיך ונשאל אם אותו אדם אהב אותך התשובה המתקבלת באופן מוחלט וללא סייג היא כן!
זוהי היא הוכחה ניצחת להנחת האהבה כגורם מרכזי ביכולת להשפיע על האדם.
על מנת לדעת לאהוב את הסובבים, על המנהיג לקיים תהליך פנימי עם עצמו, להכיר ולבסוף לקבל באהבה את הצדדים שהוא עדיין לא מקבל בעצמו. הסיבה לכך היא, שאנשים סביבנו משקפים לנו כמראות את עצמנו. ביקורת ושיפוט על אחרים, נובעת מביקורת ושיפוט עצמיים. כעס הוא תמונת מראה של אשמה. שנאה נובעת מפחד. מראות אלו יכולות להועיל לנו רק כאשר אנחנו מפסיקים להתבונן בהן כחלונות ומתחילים להבין שההשתקפות שאנו רואים היא שלנו.
אריך פרום, מדבר בסיפרו על ארבעת מרכיבי האהבה, הללו רלוונטיים באופן מדוייק גם לאהבתו של מנהיג: דאגה, אחריות, כבוד וידיעה.
• מנהיג הדואג לאנשיו באופן פעיל ואמיתי, מתעניין בשלומם ומסייע להם על מנת שיוכלו לתפקד טוב יותר ולהתפתח, יוצר תחושת ביטחון והדדיות בקרב האנשים שסביבו. אנשים החשים שמישהו דואג להם, מתפנים אף הם לראות את האחר ולפעול למענו מתוך דאגה ואיכפתיות.
• מנהיג חש אחריות לא מתוך חובה או הכרח. האחריות באה מתוך רצון לסייע לסביבתו במסע ההתפתחות האישי של כל אחד. הצלחת אנשיו יוצרת הצלחה משותפת אשר תניע את האנרגיה הארגונית באופן מתמשך ומתגבר.
• אחריות ודאגה עלולות להפוך לשליטה, רכושנות והחפצה של המנהיג, לולא המרכיב השלישי- כבוד. מנהיג המכבד את אנשיו, מכבד את עצמאותם, את החופש שלהם להתבטא, להחליט ולהתפתח בהתאם לאישיותם. כבוד יוצר הדדיות. כאשר נוצרת אוירה של כבוד וקבלה, גדלה תחושת השותפות בצוות.
• המרכיב הרביעי המהווה בסיס ליתר המרכיבים הוא, ידיעה. בשפה הארגונית ניתן לקרוא לו, היכרות, אך יש במילה ידיעה משהו עמוק יותר. מנהיג אשר מכיר את אנשיו באופן מעמיק, יכול להבין התנהגות מסוימת כפי שהיא ולא לפרש אותה בצורה מעוותת. קרה לי לא פעם, שראיתי אחד מאנשיי כשהוא שפוף ומצוברח. לעיתים, הרגש הראשון שעלה בתוכי היה שיפוט. "מה רע לו כאן שהוא כל הזמן מסתובב בפרצוף חמוץ?…"שאלתי את עצמי. אך כששאלתי אותו באופן מאפשר, ללא ביקורת ושיפוטיות, האם יש בעיה כלשהי או קושי אחר שמשפיע, גיליתי דברים שלא ידעתי והבנתי שהפרשנות הראשונית היתה מוטעית ונבעה מפחד ואגו אישיים שלי.
פעמים רבות, אנו מביאים איתנו לעבודה קשיים רבים מחיינו האישיים, והם משתקפים באופן טבעי גם בארגון עצמו. כאשר מנהל מכיר את אנשיו לעומק, והם מרגישים פתוחים מספיק לספר לו על קושי שהם עוברים, הוא יבין אחרת את ההתנהגות שלהם. יתר על כן, עצם העובדה שהם יודעים שהוא דואג להם, מתעניין, מכיר אותם ומכבד את התהליך שהם עוברים וגם את הקושי, תסייע להם ותשפר באופן ניכר את הרגשתם ואת תפקודם.
ראינו אם כן, כי מרכיביה השונים של אהבת מנהיג לאנשים שסביבו, משפרת באופן ניכר את האווירה, את האנרגיה הארגונית ומפנה את האנשים לשיתוף פעולה טוב יותר בצוות.
