להחזיק את התדר: חוסן ניהולי בימים של מלחמה מאת ליאור גרוס

הערה – המסמך מנוסח בלשון זכר אך מיועד לכל אחת ואחד מכם אשר נושאים על כתפיכם את האחריות להובלת ארגונים, יחידות וצוותים באשר הם.

בשבת האחרונה, שעות ספורות אחרי שהדי פיצוץ טיל איראני הורגשו ברחובות תל אביב, התקשר אליי מנכ"ל של
חברת טכנולוגיה גדולה.
"ליאור," הוא אמר לי, "אני מרגיש שאני צריך להחזיק את כולם — אבל אני בעצמי על סף קריסה. אני חוזר מחר בבוקר לחברה שלי ולא יודע מה לומר לאנשים, איך להרגיע אותם, ובעיקר — איך לא לאבד את עצמי בתוך כל זה".

המשפט הזה, שנאמר בכנות מרגשת, הוא לא חריג.
מאז פרוץ המלחמה ובימים האחרונים בפרט, אני פוגש עוד ועוד מנהלות ומנהלים – אנשים חזקים, מנוסים, עם רקורד של הצלחות – שנמצאים בשחיקה מתמשכת וחלקם על סף קריסה.
הם מחזיקים עסקים, פרויקטים, עובדים, ספקים, לקוחות- אבל לא תמיד מצליחים להחזיק את עצמם.
בעידן שבו תפקודו של ארגון שלם תלוי ביכולת הרגשית והנפשית של המובילים אותו – זו לא רק שאלה אישית.
זה עניין קיומי.

המבחן האמיתי של חוסן

רבים חושבים שחוסן הוא השריון שלנו, הדרך לא להיפגע. אבל האמת היא אחרת:
חוסן הוא לא ההימנעות מהמכה – אלא היכולת לקום אחריה. לחזור לנשום. לייצר שגרה בתוך תקופה חסרת
וודאות ויציבות.
חוסן הוא היכולת לדעת להיות בעין הסערה – ולבחור בכל זאת פעולה מחוללת חיים.

בין כלי העבודה שצברנו לאורך השנים בתכניות מאסטרי ¹, אנו רואים שחוסן ניהולי בנוי על שלוש רמות:

1. חוסן אישי – היכולת של המנהל להישאר בטוב, לדאוג לעצמו, להטעין את המצברים שלו.
2. חוסן בינאישי – היכולת לייצר תחושת ביטחון, הקשבה, ונוכחות בצוות.
3. חוסן מערכתי – היכולת להחזיר יציבות ולנוע קדימה, גם כשהשטח רועד.

נשמע כמו תיאוריה? בואו נהפוך את זה למעשי עם כמה כלים פרקטיים וניתנים ליישום.

1. חוסן אישי: תודעת מלכות

מסופר שבחודשים הראשונים לכהונתה של המלכה אליזבת, ניגש אליה ראש הממשלה הוותיק, צ׳רצ׳יל, ואמר לה: "הוד מעלתה, את לא מבינה את תפקידך. התפקיד שלך הוא להיות בטוב – כי כשאת מודאגת, טרודה ועייפה, גם אם את מחייכת, העם רואה שמשהו לא בסדר ומתחיל לדאוג. כשאת בטוב, העם כולו נושם לרווחה ויודע שהדברים בשליטה."

Mastery for Game Changers ¹ היא תכנית המנהיגות למנהלים ומפקדים בכירים מבית קבוצת טורוס.

כך גם אנחנו, כמנהלים. גם אם איש לא אמר לנו זאת במפורש — העובדים שלנו, הילדים שלנו, לקוחותינו — כולם מרגישים מתי אנחנו באמת בנוכחות. מתי החיוך אמיתי. מתי העיניים כבויות.
לכן, דווקא בימים של כאוס — חובה עלינו לבחור בטוב. לא בציניות, לא באדישות — בטוב אקטיבי. טוב שנשען על הרגלים:

• נשימות מודעות של חמש דקות בבוקר².
• ניהול מעברים³ לפני ישיבות ופגישות חשובות:
  אחד הכלים שאנחנו מלמדים בכל סדנה מאז השבעה באוקטובר. הוא פשוט לכאורה אבל קיבלתי אלפי פידבקים ממנהלים ומפקדים שהוא עובד נפלא ומאפשר להם להתמקד ב״כאן ועכשיו״ – בעיקר ברגעים בהם הדעת מוסחת. הוא כולל שלשה שלבים:
  • שלב ראשון – שבו בנוחות, נשמו נשימות איטיות דרך האף, ושאלו את עצמכם ״מה ארצה לשחרר עכשיו״? כל מחשבה, דאגה, ״פינות לא סגורות״ שלא ישרתו אתכם בישיבה הקרובה, יחכו לשלב הבא. כרגע כדאי פשוט לתת להם לחכות בצד. ממש דמיינו איך אתם עושים את זה.
  • שלב שני – אחרי כמה נשימות, שאלו: ״מה ארצה שיקרה בישיבה הקרובה?״ – דמיינו את התסריט הטוב ביותר לכך.
  • שלב שלישי – שאלו את עצמכם ״מי אהיה עכשיו כדי שזה אכן יקרה?״ – לפעמים לא חשוב מה נעשה אלא פשוט מי נהיה. למשל – אם אני נכנס לישיבה עם צוות טעון, מודאג ומתוסכל מהמצב הנוכחי, אוכל לבחור להיות קשוב, רגוע ויחד עם זאת, סומך על אנשי ומכוון אותם להמשך תפקוד מיטבי.
• "הטענת מצברים" יומית: דווקא בימים הללו הקפידו על פעילות גופנית כגון ריצה או הליכה בטבע⁴, קפה עם חבר, מוזיקה, מדיטציה, משחק עם הילדים או כל דבר אחר שמטעין אתכם. זה לא מותרות. זו תחזוקה שוטפת של המנוע הפנימי שלכם איתו תוכלו להמשיך להוביל את כל הארגון.

2. ביטחון פסיכולוגי: להחזיק מקום לאחרים⁵

באחת הסדנאות שעשינו בשבועות האחרונים, ישבה סמנכ״לית משאבי אנוש וביקשה לשתף: "אני לא יודעת אם זה בסדר לומר את זה, אבל אני בעצמי מפ חדת. ועדיין — אני מרגישה חובה לשדר חוסן כלפי העובדים שלי". עצרנו לרגע את הסדנה, והזכרתי לה שהמקום הכי חזק של מנהל הוא דווקא זה שבו הוא משתף: אני לא בלתי פגיע, אבל אני כאן. אני מחזיק.

מחקריה של פרופ‘ איימי אדמונסון על בטחון פסיכולוגי מוכיחים את זה שוב ושוב: עובדים שיכולים לדבר על הקשיים שלהם, לטעות, לשאול שאלות — הם עובדים אפקטיביים יותר, מסורים יותר, ובעיקר — שורדים טוב יותר במצבי לחץ.

² להסבר מפורט הכנסו לעונה הראשונה בפודקאסט ״חדר המנהיגות הפנימי״ ולמדו את כלי הנשימה שיאפשרו לכם כלי נשימה לאיזון והתמודדות עם לחץ וחרדה.

³ להסבר מפורט הכנסו לשיעור שלי על ניהול מעברים בקישור.

⁴ להרחבה ולמידה על משמעות של אימונים שונים על התודעה שלנו, הכנסו לשיעור שלי על הרגלים תומכי חוסן בקישור.

⁵ ללהסבר מפורט בעניין, הכנסו לשיעור שלי – מאלפא לטורוס, בקישור.

אם יש מתנה אחת שאתם יכולים לתת לארגון שלכם כרגע, זו האפשרות לדבר. אפשרות להיות אנושי. איך עושים את זה בפועל?

• מתחילים כל ישיבת צוות ב In-Check-רגשי :איך אתה? מה שלומך באמת?
• מצהירים בגלוי: זו תקופה לא פשוטה, גם עבורי, ואנחנו כאן אחד בשביל השני.
• מבקשים עזרה: לא כמנהלים ש״יודעים הכל״ — אלא כמנהיגים שיוצרים שותפות. כאשר אתם מבקשים עזרה, אתם משדרים לאנשים שלכם שאתם רואים את העוצמות והיכולות שבהם. זה מאפשר להם לראות ולהכיר בהן בעצמם.

3. חוסן כתרבות: להפוך את המשבר להזדמנות

בשבועיים האחרונים אנחנו שומעים משפטים כמו "זה לא הזמן לשינוי", "רק שיחלוף", "נחזור אחר כך להשקעות פנימיות". אך מחקרים מראים אחרת: דווקא בעתות משבר — ארגונים שמבצעים שינויים, שמשקיעים בפיתוח אנושי — הם אלו שמובילים ביציאה מהמשבר.

חוסן ארגוני נבנה דרך אינטגריטי יומיומי —הקפדה על מה שנאמר ועל מתי שזה נאמר. זו לא שלמות — זו אמינות. אם אמרת שיש פגישה — עמוד בזמנה. אם הבטחת בדיקה — עדכן, גם אם אין תשובה עדיין.

בנוסף, ארגון חסון הוא ארגון שמתאמן. ממש כך.

• מפגשי צוות שבועיים: שמתמקדים לא רק במשימות, אלא גם בהטענת מצברים.
• תכניות הדרכה קצרות לעובדים: על ניהול סטרס, רגשות, שגרות חיים.
• קהילות מנהלים פנימיות: שיאפשרו שיתוף ועמידה יחד מול אתגרים.

2. לסיום: לבחור ״להיות משקיע״, גם כשקשה

בתוך כל אחד מאיתנו יש שלושה קולות:
השורד – שרוצה רק לעבור את זה. הדחיין – ש״יחזור לזה כשהמלחמה תיגמר״; והמשקיע – שבוחר להאמין, להשקיע, לצמוח דווקא עכשיו.
מי מכם שיבחר להיות המשקיע – לא רק ינצח את המשבר הזה.
הוא ייצר לעצמו ולאנשיו חוסן שיחזיק גם במשברים הבאים. הוא והארגון שלו יהיו הראשונים שפורצים קדימה מיד כשאבק המלחמה ישקע.
זה הזמן שלנו. לא לברוח מהתפקיד, לא להסתיר את הפחד – אלא להחזיק את התדר וליצור צמיחה מתוך האתגר שאנחנו חווים עכשיו.

לקריאה נוספת:

• Amy C. Edmondson (2019) – The Fearless Organization
• Harvard Business Review – Building Resilient Teams
• PTG – Post Traumatic Growth Theory Overview (APA)

לצפייה/האזנה נוספת:

• הפודקאסט חדר המנהיגות הפנימי – ספוטיפיי, אפל, יוטיוב.
• שיעורים מאת ליאור גרוס – ניהול מעברים, ניהול אנרגיה, ניהול מתחים, מאלפא לטורוס, הרגלים תומכי חוסן.

למידע וחומרים נוספים הכנסו למדיה.